עיטור )בהר השמש (סאימאלו-טאש.

בגובה מעל 3000 מ' בין פסגות של רכס פרגאנה, ליד מעבר קוגארט, התמקם סאימאלו-טאש, שתרגומו – אבן מצויירת, מעוטרת. אבל זו איננה סתם אבן או סלע בודד, המעוטר בציורים עתיקים. מדובר בגלריה ענקית המורכבת מעשרות אלפי אבנים, שחורים משמש, מפוזרים בתוהו-ובוהו בצורה טבעית, ששטחן הייתה כיריעה לאמנים עתיקים.
בשנת 1902 הטופוגרף נ. חלודוב ערך צילום של רכס פרגאנה. בזמנים שונים העפילו לכאן ארכיאולוגים מקירגיזסטן ומדענים ממוסקבה ומלנינגרד. פיענוחים רבים שהם הציעו נדמים היום כנתונים במחלוקת, אבל לפני העלאת כל טיעון שהוא יש לראות את הפטרוגליפים בפני עצמם, בקונטקסט של טבע וכל אחד עם משנהו. יש לבקר במקדש בגבהי ההרים, להשתחוות להרים ולשמש, כמו שעשו אבותנו הקודמים.
בוקר שקט, מלא ריחות קסומים. הלכנו בחוף לאורך זרם קוגארט המהיר. חוף שמאלי, חוף ימני – שביל קופץ, מחליק במידרון, בהיותו פותח מאחורי כל סיבוב תמונות נעולות של הרים היה עוד רחוק עד למעבר כתמני שהיה תלוי כערסל חצי-מעוגל בין שתי פסגות בנות גובה שונה.
ופתאום משמאל במידרון המודשא זרמה השמש והאירה את השביל המפותל התלול. זוהי הדרך אל סאימאלו-טאש הסלול ע"י זמן. השביל התברג אל השמיים בהיותו קרב לשמש.
והנה הוא, המסרק! שמש פרשה מסלעים ונתלתה מעליו, בהיותה שוחקת בתכלת של קרחונים בוכים. כאן, בין חלל וארץ, ליד אגם קטן בצבע שמיים, התמקם סאימאלו-טאש.
הראשון שבא לעיניים – קווים מפותלים המצויירים על שטח האבן. אולי אומנים עתיקים בהיותם עוברים ממרגלים ועד לפסגה, מסרו בקווים אלו את דרך לשמיים, לשמש, להר יחיד זה שהיה להם יותר ראשי מאשר כל מקום קדוש אחר.
לדעת המדענים, תקופה בה נוצרו ציורי סלעים נמשכת מאלף השני לפנה"ס אל מאות ראשונות לספירה. לפי שפע של ציורי סלעים, סביבות של מעבר קוגארט, בעמקי פרגאנה וטוגוז-טורו (Toguz-Toro) היו בזמן רחוק זה מאוכלסים די צפוף. אנשים שחיו בעמק, עלו אל המעבר כדילהשאיר בקשתם, רצונם, תקוותם כאן, קרוב לשמיים. רוב הציורים מדהים במומחיותם ואין להם שם אחר מאשר יצירות-אומנות.
אין רקע בציורי-סלעים של סאימאלו-טאש. דמויות של חיות ואנשים ממוקמות חופשית על משטח האבן. דווקא ייחוד זה גורם לציורים להשתנות במראהם תלוי מזווית ירידת קרני אור ושמש. הם או מתלקחים, בניגוד חריף עם גוון האבן, או בכלל מתמזגים עם משטחיה.
ציורי חיות, מרכבות, חרש, ריקודי-פולחן מאשרים שחקלאי העתיק, בהיותו מקווה ללידה ופוריות מאושרים בטבע, הפנה את תפילותיו אל שמיים ושמש. אופי פולחני של נושאים אלו מודגש ע"עי זוגות גברים ונשים, המסמלים פוריות.  מספר עצום של סימני שמש בציורים משכנע בכך שפולחן השמש היה צורה מובילה של דת. איש-שמש, שמש-פר, שמש-תייש, מרכבות השמש... ציורי השמש שהשאירו בסאימאלו-טאש אומנים עתיקים,הינם בעלי צורות בלתי-סבירות ומתוחכמות.
זמן זורם מהר. צורך ורצון לשמור לצאצאים את עולם הסובב הולידו את הציורים היפים האלו. הם לא אתר היסטורי.
גלריית האבן סאימאלו-טאש צברה ושמרה דרך התקופות מעל 000 100 יצירות מופת.
 
סרגי דודשוילי